שיני חלב ושיני בשר – כל מה שרציתם לדעת

שיני החלב נקראות גם שיניים נשירות, צפויות להיות מוחלפות בשיניים קבועות במהלך החיים. ישנן 20 שיני חלב בסך הכל ו 32 שיניים בשריות. כמו בשיניים הקבועות (הבשריות), גם בשיניים הנשירות קיימים סוגים שונים: שמונה השיניים הקדמיות (ארבע למעלה וארבע למטה) הן החותכות. שמן מעיד גם על תפקידן, לחתוך את המזון. הן משמשות לחיתוך המזון לחלקים קטנים לפני הכנסתו לחלל הפה.
כשאנחנו מדברים על שיניים נשירות, אנחנו מתכוונים לעשרים שיניים הצומחות בפי הפעוטות החל מגיל שישה חודשים בערך. למרות שהסדר הספציפי של הצמיחה משתנה אצל כל פעוט, העיקרון הכללי הוא שהצמיחה תתחיל לרוב עם השיניים החותכות הראשיות הממוקמות בחלק התחתון של הלסת. לאחר מכן, הצפי הוא לצמיחה של השיניים החותכות (הן התחתונות והן העליונות), השיניים הטוחנות הראשונות והניבים בשלב השני ולבסוף השיניים הטוחנות.

לשיני החלב יש חשיבות גדולה בשמירת מקום בלסת לשיניים הקבועות, ובהדרכת השיניים הקבועות לבקיעה בעמדה נכונה בלסת. לכן מומלץ לטפל בשיני חלב ולא לעקור אותן. חשוב לבצע שמירת מקום כדי למנוע יישור שיניים מורכב בעתיד, במקרים שבהם אין ברירה אלא לעקור שן חלב.
השיניים בוקעות תוך כדי גדילת שורש השן ועצמות הלסת, שביחד גורמים לדחיקת השיניים החוצה. בסופו של תהליך הבקיעה הראשון, בגיל שנתיים-שלוש, הפעוטות מתהדרים בפה קטן וחמוד שמכיל 20 שיניים – עשר בכל לסת (או חמש בכל רביע). לאחר בקיעת שיני החלב הלסת לא נחה, וניצני השיניים הקבועות, שהחלו להיווצר כבר בעת ההיריון, ממשיכים לגדול, להתפתח ולהשלים את תהליך ההסתיידות מעל החניכיים העליונות ומתחת לחניכיים התחתונות.

באיזה גיל צומחות שיני חלב?

שיני החלב צומחות על פני תקופה של כשנתיים. בגיל שישה חודשים בממוצע בוקעות השיניים החותכות התחתונות המרכזיות – ואחריהן בוקעות העליונות המרכזיות והצדדיות התחתונות והעליונות. לאחר מכן, בגיל שנה וחצי, בממוצע, בוקעות הטוחנות הראשונות. רק אחריהן הניבים הקדמיים יותר מופיעים. בגיל שנתיים וחצי בערך בוקעות הטוחנות השניות. בקיעה שמתחילה מספר שבועות מוקדם יותר או מספר חודשים מאוחר יותר, לא מהווה שום בעיה. כל התינוקות מתפתחים בקצב אחר. כמו כן, ידועים גם מקרים שבהם תינוקות נולדו עם שיניים חותכות. מקובל לעקור אותן בגיל עשרה ימים עד שבועיים, מחשש לנשירה מוקדמת ושאיפה שלהן לריאות.

באיזה גיל נושרות שיני החלב?

שיני החלב נושרות על פני תקופה של שש שנים. ראשונות לנשור הן החותכות המרכזיות התחתונות, הנושרות בממוצע בגיל שש שנים. במקביל, נוספות השיניים הטוחנות הקבועות הראשונות מאחורי הטוחנות החלביות, כמובן, בלי להפיל שיני חלב. כל שמונת החותכות החלביות מוחלפות בחותכות הקבועות עד גיל שמונה. השיניים הבאות להתחלף הן הניבים התחתונים. אחריהן הטוחנות הראשונות (הסמוכות לניבים), למטה ולמעלה. בסביבות גיל 12 נושרות הטוחנות השניות והניבים העליונים. גם בנשירת שיני החלב והחלפתן בקבועות, אין חשיבות רבה לגיל, אלא לסדר הפנימי של ההתחלפות.

שורש השן מתנוון והשן הקבועה, הסמוכה לו, מתחילה לדחוף את דרכה מטה. הילד ירגיש שהשן מתנדנדת בפיו ולאחר זמן מה היא תנשור. אלו לא שיניים שסתם יפלו, אלא שיניים שיקבעו את טיבן של השיניים הקבועות גם כן. בלסתות עם עמדת שיניים תקינה, סדר החלפה תקין של השיניים יבטיח סגר תקין. שיבוש בסדר, כתוצאה מאובדן מוקדם של שן אחורית, עלול לגרום לתזוזת שיניים לכיוון הרווח שנוצר, ואיבוד מקום לשיניים הקבועות.

מדוע שיני חלב מתחלפות בשיני בשר?

למה השיניים מתחלפות במהלך החיים? כמו שאמרנו קודם, לבני אדם יש שתי מערכות של שיניים — שיניים נשירות, המכונות שיני חלב, ושיניים קבועות המכונות שיני בשר. כדי להבין את הסיבה לכך שהשיניים מתחלפות בתקופת הילדות, אפשר לנסות לדמיין אדם בוגר עם שיניים של פעוט. בשנות החיים הראשונות עצמות הראש והפנים משנות את גודלן בצורה משמעותית, כך שהשיניים הקטנות כבר לא מתאימות לגולגולת הגדולה ויש להחליפן בשיניים רבות וגדולות יותר.

שיני הבשר חזקות ועמידות יותר ויכולות לפרק את המזון בצורה טובה יותר.
שיני החלב, כמו גם הקבועות, עשויות משתי שכבות של חומר קשה, ופנימה להן נמצא מוך השן המכיל עצבים, כלי דם ותאים שונים. השכבה הקשה החיצונית נקראת אמייל והיא החומר הקשה ביותר שהגוף מייצר. האמייל עשיר מאוד במינרלים ולכן הוא בעל עמידות גבוהה לחומצה שיוצרים החיידקים, כחלק מתהליך העששת. השכבה הקשה הפנימית נקראת דנטין. שיני הבשר גדולות בהרבה משיני החלב. התהליך ההדרגתי של החלפת השיניים, על פני שש שנים, מותאם למעשה לגדילת הלסתות והצמיחה הכללית של הילד.
השינייים לא צומחות טוב? יש פתרון! כאן תקבלו את כל המידע על אורטודנט מומחה.

מה ההבדל בין שיניים חלביות לשיניים בשריות?

קיימים מספר הבדלים בין שיניים חלביות לשיניים בשריות.

מספר השיניים

כפי שכבר ציינו מספר השיניים החלביות הוא 20 ומספר שיניים קבעות הוא 32. וזה חוזר להתפתחות הלסת וכוחות הלעיסה. הלסת אצל ילדים היא קטנה יותר, וכוחות הלעיסה גם קטנים יותר. לרוב ילדים צורכים אוכל רך בכמויות קטנות. עם הגיל והתפתחות הגוף מתפתחת גם הלסת וכוחות הלעיסה מתחילים להתחזק בהתאם לסוג האוכל וכמות האוכל שנצרך בגיל מבוגר ובהתאם גם כמות השיניים עולה בכדי לעמוד בכוחות אלה ולתפקד כראוי.
שיני חלב מורכבות מ- 20 שיניים. 8 חותכות, 4 ניבים ו-8 טוחנות.
שיני הבשר מורכבות מ- 32 שיניים. 8 חותכות, 4 ניבים, 8 מלתעות ו- 12 טוחנות.
בעצם, במקום הטוחנות הנשירות צומחות המלתעות. בנוסף, הטוחנות הקבועות מתווספות ולא מחליפות אף שן ראשונית.

מבנה השיניים

שיניים ראשוניות הן קטנות יותר משיניים קבועות. הן גם מעוגלות יותר ופחות חדות. בנוסף מבנה השן אשר מורכב אמייל ודנטין הוא דק יותר. האמייל של השיניים הקבועות הוא החומר הקשיח ביותר שנמצא בכל הגוף. מטרתו להגן על השן מפני כוחות הלעיסה והשינויים המיקרו-בקטריאלים בחלל הפה. ושוב, מבנה זה מותאם לגיל והרגלי האכילה אשר משתנים אצל מבוגרים לעומת ילדים. יש צורך ביותר הגנה בגלל העליה בכוחות ובעומסי הלעיסה.
היחס בין אורך השורש לעומת הכותרת גדול יותר מאשר בשן קבועה. כלומר, אם היינו מגדילים את שן החלב כך שהכותרת תהיה זהה בגודלה לכותרת של שן קבועה אורך השורש של שן החלב המוגדלת יהיה ארוך יותר משורש השן הקבועה. בנוסף, בשיניים הטוחנות המפתח בין השורשים רחב יותר בשן ראשונית וזאת בכדי לסמן לנבט השן הקבועה את מסלול הבקיעה.

תפקיד השיניים

חותכות: תפקידן כשמן, לחתוך את המזון. אנחנו נוגסים בעזרת שיניים אלה.
ניבים: הניבים נמצאים בזוית הפה, במעבר בין השיניים הקדמיות לטוחנות, הן בעלי השורש הארוך ביותר, והחזק ביותר. תפקידן לקרוע את המזון שנחתך ע"י השיניים החותכות ולהעביר אותו אחורה לטוחנות.
מלתעות: תפקידן הוא לבצע טחינה ופירוק ראשוני של האוכל.
טוחנות: הן מסיימות את פעולת הטחינה ומשם המזון מועבר לכיבה דרך מערכת העיכול.

למה חשוב לטפל בשן חלב שנפגעה?

כאשר ילדים נחבלים בשיני החלב, השן החותכת הקבועה המחליפה, קיימת כבר בלסת, אלא שהיא בשלבי התפתחות מוקדמים. חבלות פוגעות בעיקר בשיניים החותכות העליונות. קצה השורש של החותכת החלבית קרוב מאוד לשן הקבועה שצפויה להחליף אותה; ולכן, תזוזה של שן החלב בעת החבלה עלולה לגרום נזק לכותרת השן הקבועה. ככל שהפגיעה בשן החלב קשה יותר ונגרמת בגיל צעיר יותר, כך צפוי הנזק לשן הקבועה להיות חמור יותר. את הנזק הזה, לאחר שנגרם, אין אפשרות למנוע; וניתן לתקן אותו רק לאחר הבקיעה של השן הקבועה. לעתים יש הפרעה לבקיעה עצמה. מעקב אצל רופא שיניים יכול לזהות זאת במועד ולאפשר טיפול בזמן. ניתן למנוע פגיעה בשן הקבועה כתוצאה מסיבוך של החבלה, לאחר חבלה לחותכת חלבית. אי-טיפול בשן חלב שנחבלה עלול לגרום להתפתחות זיהום, שיפגע בהמשך ההתפתחות של השן החותכת הקבועה.

האם גם שיניים בשריות יכולות לנשור?

כן, גם שיניים קבועות עלולות לנשור. ישנם גורמים רבים שיכולים להוביל לנשירת השיניים הקבועות בבגרות. בדרך כלל מדובר במצבים פתולוגיים כמו נסיגת חניכיים, עששת קיצונית, חבלה, תזונה לקויה, סוכרת או עישון מוגזם. ככל שמתבגרים רקמות החיבור בגוף גם נעשות יותר דלילות ופחות אלסטיות, מה שמחליש את חיבור השיניים ללסת. שילוב של הזדקנות עם גורמי הסיכון האלה עלול להגביר את הסיכוי לאובדן שיניים. שמירה על היגיינה טובה של השיניים והחניכיים, תוך הימנעות מגורמי הסיכון, יכולה להקטין את הסיכויים לנשירה. דאגו לצחצח את השיניים לפחות פעמיים ביום; בבוקר ובערב. מומלץ גם לצחצח לאחר כל ארוחה גדולה ככל שמתבגרים והגוף קצת נחלש. עזרו לו להיות בריא וחזק לאורך שנים רבות ושמרו על בריאות הפה שלכם.